18.6.2010

ערן ואלון היקרים!

 

מי מאמין שכבר עברה לה שנה מקוד המנצח הראשון.

 

השנה האחרונה הייתה מאוד משמעותית עבורי וסידרה לי הרבה דברים בדרך החשיבה והיישום. אני מרגיש שהעתיד הקרוב מביא איתו פריצה גדולה עבורי.

 

רציתי לספר לכם על השינויים הרבים שעברתי בשנה האחרונה:

 

מהבחינה האישית התפתחתי מאוד בזוגיות וחציתי גבולות חדשים, בלי לפחד, עם אמונה בדרך בה אני הולך, וגם אם בסופו של דבר זה לא הסתדר זה הביא אותי למקום אחר.

 

שנים רבות סבלתי מרגל שטוחה ובחודשים אחרונים אף שקלתי ניתוח. החלטתי לקחת את העניין ברצינות. הודות להשראה של אלון התחלתי לרוץ כל בוקר (פעם ראשונה מזה 41 שנה) וזה גורם לי להתמכר, המרחק הולך וגדל ואיתו גם השיפור באנרגיה והרצון לעשיה.

 

מהבחינה המקצועית: ניסיתי כמה דברים שלא הצליחו ולא דאגתי, פשוט הבנתי שזה לא הדבר הנכון. היום מצאתי לי את הנישה הנכונה ללמד זוגות לטפל אחד בשני בטיפול אותו יצרתי, הפידבק מצויין והסדנאות הולכות וצומחות. אני עדיין מפתח כמה כלים נוספים שיראו אור בקרוב, הכל אפשרי!

 

האמת שהשינוי הגדול בא אחרי שחזרתי על הסדנה בפעם השניה, החלומות גדלו משמעותית ואני יודע שהם יגדלו עוד.

 

אני שמח ש"קוד המנצח" גדל ומצליח.

 

תודה מיוחדת לענבר ודפנה וכמובן לאורנה, שלקחה אותי לסדנה.

 

תמשיכו לפרוץ גבולות!

 

אלי ספיר, מגע בקצב בגוף

 

 

14.4.2010

אלון היקר,

 

כייף לקבל את המייל שלך ולחזק את התחושות הנפלאות עמם יצאתי מהסדנה.

 

אשרי כל אחד ואחד מהאנשים שנרשם ויירשם לסדנה הקרובה, הם עומדים לזכות במתנה של פעם בחיים, והכל בזכותך ובזכות ערן.

 

מברכת את היום שזכיתי להכיר, לשמוע ולהפנים כל מילה שנאמרה על ידכם.

 

אין ספק שמדובר בתהליך, שקורה תוך כדי עבודה עצמית מרובה. עם כל הלבטים והתחושות של מצב שלא תמיד ברור, הכיוון הוא החשוב.

 

תודה, תודה ושוב תודה.

 

המשיכו להצליח!

 

בברכת יום נפלא,

שרון טלמור, המחלקה לקשרים בינלאומיים ולפיתוח פרויקטים – מכון וינגייט

 

 

31.1.2010

 

הגעתי אל הסדנה כי "הייתי חייבת". כמה שזה לא נשמע טוב זו האמת הפשוטה.

 

אני מנהלת שיווק ומכירות ב-ZOA תל אביב וכשותפים לדרך עם ערן ואלון התפקיד שלי הוא בין היתר לעזור  לשווק את הסדנה, למכור, לגרום לאנשים להירשם.

 

ניסיתי לשווק את הסדנה לפני שהשתתפתי, אבל לא הצלחתי לייצר את אותה התלהבות שיש לי בד"כ כשאני מוכרת משהו שאני מכירה, מאמינה בו ויכולה לעמוד ב-100% מאחוריו.

 

למזלי מהר מאוד נגמרה ההרשמה… הסדנה התמלאה ויכולתי לנשום. אבל מה? יש עוד אחת במרץ, ובמאי, מה עכשיו? חובת ההוכחה תגיע הרי אין לאן לברוח…

 

מראש ידעתי שאני חייבת להיות בסדנה הזאת כדי לחוש אותה ביתר ממשות, כדי לקבל עליה כמה שיותר אינפורמציה, ולא רק לקרוא את הפלאייר המעוצב שיש לי ביד…

 

את האמת? הייתי בטוחה שהולכים למכור לי אויר בשקל ולא הבנתי למה לעזאזל שורפים על זה שלושה ימים. הייתי בטוחה שאת כל הסיסמאות של עולם האימון (זה מה שחשבתי שזה…) אפשר "למכור" גם בחצי יום כי אלון גל כבר לעס את הכל ממילא ונתן לנו מוכן ומבושל בערוצים השונים בטלביזיה…

 

וכל מה שחשבתי לא בא ממקום של זלזול. מי שמכיר אותי יודע שיש לי ראש פתוח ושאני אוהבת ללמוד, אבל השם המפוצץ "קוד המנצח" נשמע לי יומרני ואיכשהו הייתי בטוחה שזו עוד סדנה בנוסח "איך להיות מאושר בעשרה שיעורים…"

 

אז זהו – שלא.

 

ביום הראשון של הסדנה "עף לי הפקק" (סלנג – כשמידע מסוים גורם לך הלם / התלהבות).

 

ולא כי חידשו לי את הגלגל או שפתאום נחשפתי לסודות האטום, אלא בגלל שדברים שעלו הם בסך הכול פשוטים ושכל מה שצריך זה רק "לערבב" מחדש את המרכיבים שכבר הכרתי, לתבל קצת אחרת ולהגיש בכלי חדש – מנקודת המבט הייחודית של ערן ואלון ובום!

 

יש לך נוסחה מנצחת. וזה באמת קוד, אין שם נכון יותר.

 

אני עדיין ביום הראשון…

מהיום הזה בין כל התובנות שהיו לי בלטו שתיים שמהדהדות לי בראש עד עכשיו ואני מקווה שיהדהדו עוד הרבה עד שייטמעו חזק בתת המודע שלי:

 

התובנה הראשונה – בחיי אני מספרת לעצמי סיפור.

אין קשר לאם הוא טוב או רע אבל אם הוא לא מקדם אותי ( לאן? גם זה יגיע בהמשך) אני יכולה להחליף סיפור. אני יכולה להחליף סיפור. אני יכולה להחליף סיפור וזה בסדר אף אחד לא יתמוטט… הלם ראשון.

 

מה זאת אומרת? אני יכולה להשתחרר מהפרדיגמות שמלוות אותי כל החיים? אני יכולה להשתחרר מהסיפור בראש שלי שאומר שלהיות בבית בשעה חמש כדי להיות עם הילדים זה מה שיעשה אותי אמא טובה יותר? כי ככה אמא שלי הייתה? כי אמא טובה צריכה להיות בבית עם הילדים…

 

אני יכולה להפסיק לומר לעצמי שרק מידה 27 בג’ינס זה נראה טוב? אני יכולה להפסיק לומר לעצמי שאני לא מוצאת זוגיות כי אני באה עם "מטען" של שני ילדים (כן ככה ראיתי את זה ואני חשבתי שאני אדם רציונאלי…) באמת????

 

וככל שהקשבתי לסיפורים של עצמי אפילו אני הפסקתי להאמין להם… הכול קיבל צורה אחרת הכול התחיל להראות אפשרי ובהישג יד.

 

חכו, תובנה שנייה:

 

אין לי תוכנית אסטרטגית בחיים האישיים. אני יודעת כמנהלת שיווק שזה מאוד חשוב לתפקיד ומה"תפקיד" שלי בחיים איכשהו התעלמתי…

 

אני יודעת שאני על המסלול אבל לא יודעת לאן הוא מוביל… נחיה ונראה? כבר לא יעבוד למי שעובר את הסדנה הזאת. אי אפשר לחזור ולטמון את הראש בחול גם אם אני מאוד רוצה. אני מבינה שאני רוצה יותר.

  

אני רוצה להיות מסוגלת לאמת את המצב שאני נמצאת בו עכשיו ולקבל החלטה מיידית איזה שינוי אני רוצה ואיך אני מתכוונת להשיג אותו. וברור שעדיף בכמה שפחות זמן, אבל הזמן הוא פרמטר זניח כל עוד אני נמצאת בדרך הנכונה.

 

ביום השני ההתלהבות דועכת ואני נאלצת להתמודד עם הידיעה של "אוקיי, אני יודעת, אני מבינה גם מה אני לא ידעתי קודם" עכשיו מה עושים עם זה? איך אני עושה את זה?

 

האמת היא שפחות מלהיב ויותר מורכב לעבור מציר התיאוריה לציר ההוויה, לעשות במקום לדבר, ולהבין שוב בפעם המי יודע כמה בסדנה הזאת שהכול נמצא אצלי.

 

אין תירוצים, אין אשמים, "אם אין אני לי מי לי" מעולם לא נשמע נכון יותר.

אבל אין אמת אחרת ואין דבר מעודד יותר מהידיעה שיש לי הזדמנות לשנות ושעכשיו יש גם את הידע איך.

 

ככה פשוט?

לא כל כך פשוט, אבל האמת היא שזה גם לא כל כך מסובך. לומדים את זה צעד אחר צעד בסדנה וביום השלישי השד לא נראה נורא כל כך – הוא אפילו מחייך…

 

ואני חשבתי שאני מפותחת… יודעת מה אני רוצה מעצמי… אני הגעתי לסדנה רק כי "אני חייבת". מסתבר שהייתי חייבת אותה לעצמי הרבה קודם, כנראה שגם זימנתי אותה והיא פשוט הגיעה בדרך הזו. יש לי תקשורת מעולה עם היקום זה בטוח, עשיתי כבר שינויים הרי גורל בחיים ויש לי סיפור חיים מעניין…

 

אשתף על חיי בקצרה:

אני בת 30. גרושה מגיל 25. אמא לנועם ורואי המדהימים בני עשר ואחת עשרה. מנהלת שיווק ומכירות ונהנית מאוד ממה שאני עושה. מגדלת את הבנים לבד לבד בלי מזונות או ירושות או אלוהים יודע מה…

 

כשהם היו ממש קטנים עבדתי בניקיון בתים. לכולם אמרתי בלי שום רקע קודם או שמץ של רמז שאני אעבוד בשיווק ואמרתי גם שאני לא יודעת איך או מתי אבל זה מה שיהיה.

 

וזה לרגע לא הרגיש לי מוזר שאני אומרת את זה, או תלוש מהמציאות. פשוט ידעתי והאמנתי שזה מה שיהיה וזה מה שאני היום אחרי מספר שנים. לכן כשערן אומר בסדנה שצריך רק לבקש ולהתכוון בדיוק למה רוצים באמת זה היה לי מוכר…

 

הרבה מצבים חדשים זימנתי לחיים ואם תרצו לשמוע הכל אני אצטרך לכתוב ספר על הנישואין, גירושין, התחלת הקריירה ואיפה היא היום. אני יכולה לסכם את הכל במשפט אחד שאומר שגם מה שנראה בלתי אפשרי הוא אפשרי, צריך רק להתחיל לכוון לשם את הספינה והיא תשוט על פני המים.

 

עוד משפט חזק שתפס אותי בבטן הוא ש"אין דבר כזה כישלון יש רק דרך לא נכונה" כשמנגד תמיד, אבל תמיד, נמצאת דרך נכונה שנקראת "איך כן" ולא "למה לא".

 

אנשי ה"למה לא"

 

האימא היקרה שלי היא גברת למה לא. ולא מרוע אלא מפחד לטעות, לפשל, להיכשל…

ואם תביטו סביבכם לכל אחד יש בסביבה את גברת למה לא שלו, אולי זה אדון למה לא, חבר למה לא, עובד למה לא וכו’.

 

ברגע שאתם מבינים שאפשר לחשוב, שצריך לחשוב איך כן, זהו, אתם במקום אחר. עליתם קומה. כבר לא תסתפקו בלמה לא ובאופן טבעי תחפשו איך כן, כי תמיד יש איך כן. בסדנה מוקרנים סרטונים שמראים חיים של אנשים שלידם החיים שלי הם סרט מצויר עם כתוביות לגיל הרך, אנשים שבאמת אבל באמת מתמודדים עם קשיים.

 

את האמת? התחלתי קצת להתבייש… על מי אני מתפנקת בעצם??

 

(ועוד דבר – אין אשמים יש רק סיפורים שונים ותירוצים רבים ללמה לא, למה אי אפשר, למה זה לא מסתדר החודש, השנה, החיים האלה… אולי בגלגול הבא נראה…)

 

אלה החיים שלי.

 

כל אחד במהלך החיים שלו מוצא את עצמו מחכה בלי מושג קלוש למה הוא מחכה או למי הוא מחכה, השלב הזה שנתקעים בו לפחות פעמיים בחיים במקרה הטוב…

 

קוד המנצח מראה שהמצפן שלך יכול לחדש את הפעולה שלו. שאפשר בכל רגע נתון שבו לוקחים החלטה מודעת לשנות. צריך כלים, לא נולדים עם ידע, אחרת כולנו היינו מושלמים…

 

למתכון הזה שנקרא "הצלחה" צריך כמה מרכיבים, שאם קורט מאחד מהם יחסר זה לא יעבוד. זה פשוט לא יעבוד בלי רצון, נחישות, התמדה, משמעת עצמית…

 

ובמקרה שלי – ואני די בטוחה שגם במקרה של הרוב – בלי קוד המנצח.

 

מתאים לכל אחד?

בהחלט כן! לכל אחד שמוכן לשלם מחיר כדי לעלות לשלב הבא. לכל אחד שנמאס לו להיות "שורד" במלחמה הקיומית היומיומית, לכל אחד שמרגיש שמגיע לו יותר, לכל אחת שמחליטה להפסיק להאשים את אמא, אבא והאקס המיתולוגי…

 

אם את או אתה חושבים / יודעים שאתם טיפוסים מצליחנים מגיע לכם יותר!

 

נ.ב -

 

חשוב להבהיר שקוד המנצח לא נועד ל"מיואשים" שאצלם ה"מחלת הייאוש" כנראה התפשטה ותרופה כמו קוד המנצח כבר לא תועיל…

 

זה מיועד למצליחים להבחין שאפשר אחרת ושכל מה שצריך זה עוד כמה כלים מסוימים שיעזרו לפוטנציאל האדיר שלהם לפרוץ ולהראות לכולם מי באמת יכול לנצח את החיים.

 

רוצים לדבר איתי על זה? לשאול אותי עוד?

 

 

היום אני יודעת שכל אדם אחד שגרמתי לו להירשם לסדנה הוא עולם ומלואו ואני אשמח לעזור גם לך.

 

קרין ויצמן

 

 

1.2.2010

לערן היקר,

 

כמה חודשים טובים אחרי קוד המנצח ואני יכולה בהחלט לדווח על שינויים מרחיקי לכת בחיי.

 

באחד התרגילים שעשינו בסדנה – (אמנם לא הופתעתי מהתוצאות) אלא נדהמתי מה”בום” של התובנות – גיליתי שהיכן שאני חזקה אני מאד מאד חזקה, ובמקומות שאני חלשה בהם או שאני מתעלמת מקיומם או שאני נשארת חלשה. ומרבית חיי חיזקתי את המקומות החזקים שלי.

 

מאז ה”קוד”, אני מתאמנת באופן קבוע בחדר כושר, ויש לי מאמנת אישית צמודה פעם בשבוע ש”קורעת” לי את הצורה ואני מתענגת על כל רגע, ירדתי כבר 9 ק”ג מאז…

 

בנוסף, שמתי לי יעד למצוא אהבה חדשה אחרי שנים של התנזרות מכל מה שמריח גבר… והפלא ופלא יצרתי לי גם זוגיות חדשה ונפלאה.

 

זוהי גם השנה ראשונה שכתבתי לי יעדים ברורים בשמונת תחומי חיי! משהו בר ביצוע ומדיד!

 

אתם כמנחים, תכני הסדנה, האנרגיה והמוטיבציה שקיבלתי, היו שווים את ההשקעה!

 

אך בעיקר ברור לי, שבסופו של דבר זו אני שבחרתי להפיק את הערך מכל מה שקיבלתי מכם ובעיקר ליישם את הנלמד ואת התובנות בחיי…

 

היום אני יכולה גם להעיד שאני שמחה ומברכת על התוצאות ומאושרת מכל צעד בדרך!

 

חיבוק,

 

נילי דור האלה

מומחית מס’ 1 לתרפייה ואימון צחוק

 

 

1.2.2010

שלום לכולם,

 

בתחילת חודש אוקטובר 2009 פוטרתי מעבודתי. את האמת זה ממש לא הפריע לי ולא ממש היה לי קשה מאחר וקיבלתי מתנה וזה הבן שלי נועם. הסיבה השנייה היא שממש לא אהבתי את העבודה, עבדתי כי הייתי צריך כסף כמו כולם.

 

בזמן השהות שלי בבית ניסיתי לחשוב איך אני יכול למנף את היכולות שלי בצורה מקסימאלית.

 

אחד מהדברים שהפריעו לי היה חוסר האמונה בעצמי, חוסר היכולת להאמין שאני מסוגל. מדהים עד כמה הבטחון של האדם יכול ללכת לאיבוד כשהוא נמצא תקופה ארוכה ללא עבודה שנותנת בטחון וגאווה. ומסתפק בעבודה שמחזיקה את הראש מעל המים (לשרוד, להתגלגל עם החיים).

 

חמותי פנתה אלי והציע לעזור, ישבנו לשיחה, אבל משום מה כשהגעתי הביתה גיליתי ששוב זה קשה לי מידי ואני לא מסוגל להתמודד עם חוסר היכולת שלי ושוב חזרתי אחורה.

 

לפני כחודש ביקשו שאני אחזור לאותה עבודה עם תנאים טובים יותר והסכמתי. פשוט… כי לא מצאתי את עצמי ורציתי לחזור ולהיות איש מפרנס.

 

ממש יומיים לפני חזרתי לעבודה חמותי עשתה עוד ניסיון, אך הפעם היא הציעה לי ללכת לסדנה שנקראת קוד המנצח. היא אמרה לי, להזיק זה לא יזיק אז אולי תרוויח משהו… לך תדע.

 

מה יש להרוויח בזה, לבזבז למעלה מ-2500  ₪, בכדי שאנשים יגידו לי את מה שאני כבר יודע. אמרתי לאשתי שאני לא בטוח שמתאים לי לבזבז למעלה מ-2500  ₪, גם היא כמו אימא שלה המליצה לי לנסות.

 

יום למחרת התעוררתי והרגשתי שאולי בכל זאת? משהו בפנים אמר לי, שאם אנשים מוכנים לתת לי "תעודת ביטוח" שאומרת שאם אני לא מרוצה אחרי יום וחצי, כספי יוחזר, כנראה שהם באמת מאמינים בעצמם.

 

התקשרתי לענבר, היא הייתה מקסימה ולבבית והסבירה לי כל מה שצריך, שילמתי ואז הבנתי איזה מהלך משמעותי עשיתי. ממצב של אדישות למצב של עשייה.

 

הגעתי לסדנה, ראיתי הרבה אנשים מכל סוג אפשרי, משפחה של דתיים מקסימים, זוג שהגיע מספרד, אח ואחות, מבוגרים, צעירים… ממש מכל סוגים והמינים. את האמת שהרגשתי שהגעתי למקום עם אנשים ברמה גבוהה, דבר ששימח אותי מאוד. 

 

אני חייב להודות שבשעת ארוחת הצהריים התקשרתי לאשתי ואמרתי לה שזה נחמד ולא יותר, הם לא מחדשים לי שום דבר, אני כבר יודע את רוב הדברים, אבל הגעתי… אז נשאר.

 

אחרי ארוחת הצהריים פתאום הכל השתחרר, שני האנשים המדהימים האלה עשו את זה, הם פרצו לי את המחסום שאני יצרתי מבלי להתכוון לכך. אני כותב את השורות האלה ונזכר באותו הרגע שהבנתי שזאת ההזדמנות שלי… הינה זה מגיע. אני יכול לומר עכשיו שאני במקום אחר.

 

אפילו אשתי אומרת לי "קיבלתי בחזרה את האדם שהכרתי בתחילת הקשר". אני אדם שונה ואני עושה כל מה שאפשר על מנת לשמור על זה. אני חייב לשתף אתכם שכל זאת בזכות הסדנה "קוד המנצח". אלון אולמן  וערן שטרן עזרו לי לעזור לעצמי. היום החיים שלי נראים אחרת.

 

אני מקפיד לכתוב את "מסדר לילה טוב" כל לילה לפני השינה.

 

אני שותה לפחות 8 כוסות מים כל יום – בעבר לא נגעתי במים.

 

אני מקיים שיחה פנים אל פנים עם אשתי כל יום – בעבר זה היה רק שלוש ארבע פעמים בשבוע.

 

התחלתי לרוץ, דבר שלא עשיתי כמעט 10 שנים, אני קם כל יום בשעה 4:30 ועובד קשה מאוד. אפילו נרשמתי למרוץ כפר סבא (3/6/2010) ולמרוץ רעננה (19/3/2010).

 

יש לי חונך שאני נפגש איתו כל יום ראשון על מנת לסכם את מטרות השבוע שהיה ואת היעדים לשבוע הבא. קראתי כבר 2 ספרים, דבר שלא עשיתי 10 שנים. אני בוחר מה לראות בטלוזיה ומה לא. אפילו קבעתי פגישה מאוד מהותית וקריטית בנושא רכישת דירה, דבר שלא הייתי מעיז לעשות לפני הסדנה.

 

בזכות שלושה אנשים יש לי "תמונה מנצחת", אלון אולמן, ערן שטרן ואוהד שמר.

 

אני יודע איפה בדיוק אני אהיה בעוד 5 שנים.

 

אם אתם אנשים מצליחים אפילו רק בראש, זה מספיק, אלון וערן יעשו את השאר.

 

היום אני יודע שכשמדובר בי זה לא נחשב לבזבוז, זה נחשב להשקעה.

 

אני אשמח לענות לכל שאלה שתהיה לכם בכל נושא.

 

אוהד שמר

 

 

22.10.2009

ערן היקר,

 

אני מרגיש צורך לכתוב לך ולשתף אותך בחוויה שעברתי היום בסדנה.

 

אמנם אנחנו רק בסיום היום הראשון של הסדנה ועוד יומיים לפנינו, אבל קרה לי משהו היום, שלא ציפיתי לו.

 

לאחר כמעט 12 שעות של חוויה אינטנסיבית וייחודית, מצאתי את עצמי כותב את תמונת החיים שלי.

 

זו לא הפעם הראשונה שאני עושה זאת (למען האמת עשיתי זאת למעלה מ-40 פעמים).

 

אבל הפעם קרה לי משהו שלא קרה באף אחת מהפעמים שלפני.

 

כנראה שהאנרגיה מכל היום המדהים הזה פשוט התפרצה החוצה, והכתיבה פשוט זרמה בצורה מדהימה, אבל מעבר לכך, הכתיבה הפעם ריגשה אותי מעבר לכל דמיון.

 

כנראה שהסיבה לכך, היא שהיום נסגר אצלי מעגל והבנתי מה הייעוד שלי, ומה אני רוצה לעשות בחיים. וזה שונה לגמרי ממה שאני עושה היום.

 

מחכה ליומיים הבאים.

 

לילה טוב (אני לא הולך לישון הלילה…)

 

מוטי סחראי