החודש אנו מציינים את ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות.
החג אמנם איננו מוזכר בתנ"ך, לא בצורה מפורשת בכל אופן, אך רבים מבין חז"ל התייחסו אליו וקבעו את מנהגיו.
כידוע לכולנו, נהוג לאכול פירות יבשים, לברך, וכפי שכולנו מכירים עוד מימי הבית הספר – לנטוע עצים.
אז לכבוד ראש השנה לאילנות, רצינו לשתף אותך במשל קצר.
משל שמדבר על הבדלים בין עצים, לבין בני אדם.
(נכון, יש הרבה הבדלים, אבל אנחנו מדברים על משהו מאוד בסיסי)
בקצה אחד של העולם גדל צמח שנקרא בשם בונזאי. האם שמעת פעם על חקלאות בונזאי? מדובר בעצים מאוד יפים, עצים מיניאטוריים. יש סוגים רבים ומגוונים, אולם רובם לא עוברים גובה של 30-40 ס"מ.
וכאן אנחנו מגיעים לחלק המעניין. למה עצי הבונזאי הם כל כך קטנים? התשובה היא, מכיוון שלא נותנים להם לגדול. הדרך להשיג את זה אינה פשוטה. מדובר באמנות יפנית עדינה, הדורשת מיומנות גבוהה על מנת להגיע לתוצאה מדהימה שהיא פלא של ממש.
כיצד מגדלים עצי בונזאי?
קושרים להם את השורשים. גוזמים לעיתים תכופות את ענפיהם, לאורך זמן, ובסבלנות אין קץ. ואז גדלים עצים מאוד יפים אבל הם לא ממש גדלים.
הם… הם לא יכולים לגדול.
אבל (וזו נקודה חשובה, אז תזכרו אותה להמשך) יש להם את כל היכולת, את כל הפוטנציאל לגדול. פשוט גורם חיצוני מונע את זה מהם.
לעיתים אני מדמיין לעצמי, אם אותם עצי בונזאי מיניאטוריים היו יכולים לדבר, מה היה אומר עץ בונזאי אחד לשני?
"אתה יודע איך יכולתי להיות?"
"אתה מבין מה יכולתי להיות?"
"למה לא נולדנו בקצה אחר של העולם?
"קשרו לי את השורשים, אכלו לי, שתו לי, כרתו לי, חבל".
אתה יודע מה היה קורה אם היית נולד באמריקה? שואל אותו הבונזאי השני.
"מה היה קורה?", הוא אומר: "היית יכול להיות סקויה".
למה סקויה?
בצד השני של העולם, בארצות הברית, יש עצים הנקראים עצי סקויה. עצים ענקיים, תמירים, מעוררי כבוד.
חלק מהעצים אגב, הם כל כך גבוהים וגדולים, שאם תחפשו ברשת תוכלו למצוא תמונות בהם רואים מעגלים ענקיים של אנשים, עומדים ומקיפים סקויה אחת. עצים עצומים!
האם אותו עץ בונזאי, שמקנא כל כך בסקויה, האם יש לו את כל היכולת הנדרשת להיות גדול יותר? התשובה היא כנראה שכן. יש לו את כל הפוטנציאל להיות גדול ככל העצים, או ליתר דיוק, גדול יותר מכפי שהוא.
האמת היא שצמחים, עד כמה שאני יודע, בכלל לא מדברים אחד עם השני.
אבל אני יודע שיש אנשים שמדברים ככה.
אני יודע שיש אנשים שקשרו להם את השורשים, או שהם קושרים לעצמם את השורשים.
והם גם לא יודעים מזה, אבל הם מדברים ככה.
אסיים את הסיפור בשאלה, כי יש הבדל מאוד בסיסי בין אנשים לבין צמחים:
מה אנשים יכולים לעשות, בניגוד לעצים? לבחור.
הם יכולים לבחור הרבה מאוד דברים:
הם יכולים לבחור לקחת את עצמם לסביבה של סקויות, או להישאר "בונזאי", שמפנטז על להיות סקויה, אבל נותן לאחרים לקשור לעצמו את השורשים.
מוסר ההשכל הוא פשוט.
בן אדם הוא לא עץ!
גם אם מנסים לקשור לו את השורשים,
הוא יכול להתנגד,
יכול להיות לו רצון עז לגדול, לחלץ את עצמו.
רק אנחנו יכולים להוציא את עצמנו לחופשי!
מה אתם בוחרים להיות?
מה הייתם רוצים שהסביבה שלכם תהיה?
מה אתם רוצים שהילדים שלכם יהיו?
מה אתם בוחרים להיות?
בונזאי או סקויה?
אסכם בנימה אישית, בתור יליד חודש שבט (תאריך הולדתי העברי הוא א' בשבט),
מסמל עבורי החודש הזה צמיחה אישית והתקדמות.
אז אאחל גם לכם חג ט"ו בשבט שמח, שולח לכם אהבה, ומאחל לכם שתציינו את החג עם האהובים שלכם.
תמשיכו לחיות בעוצמה!
אלון אולמן
