1-700-700-809
חפש

הטור החודשי באפוק טיימס

*איך להצליח בחיים*

הטור החודשי שלי באפוק טיימס –

והחודש – (בתוך חופשת קיץ לא שיגרתית) – שאלה מעניינת…

למה לא מלמדים בבית הספר את הדברים החשובים בחיים?

אחת השאלות הגדולות שאני נתקל בהן בסדנאות

ובתהליכים שאני מוביל עם חברות, ארגונים ואנשים פרטיים היא:

"למה לא מלמדים בבית הספר, בתיכון ובאוניברסיטה את הדברים החשובים באמת בחיים?"

מדוע לא מלמדים הצלחה מעשית? איך להצליח בחיים?

מה זו הצלחה עבורי? איך לפתח את הדימוי העצמי?

איך לטפח מערכות יחסים? איך עושים כסף? איך שומרים על הבריאות הגופנית והנפשית?

איך מציבים מטרות ויעדים ופועלים להגשמה שלהם? מהי מטרת החיים?

ברגע שלא מלמדים את הדברים החשובים האלה,

אנשים לא יודעים אותם ולא יכולים להעביר אותם לילדים שלהם.

זה מעגל שלם של בורות בנושאים המרתקים והחשובים ביותר שיש בחיים.

יש כל כך הרבה אנשים שלאחר שסיימו את מערכת החינוך (תיכון או אוניברסיטה ומכללה), מאמינים שאין להם צורך להמשיך ללמוד. הם בטוחים שהם רכשו את הידע הנדרש עבורם בחיים ושאין צורך להמשיך ללמוד. אנשים כאלה לא מתפתחים ופשוט "חיים את החיים". הם רק לא מבינים שבטבע, מה שלא צומח – קמל ונובל.

הם קמים בכל יום, חושבים את אותן מחשבות, מחזיקים באותן הדעות והחיים שלהם נמצאים במצב סטאטי, בקיפאון. לעומתם, יש חלקים באוכלוסייה שכל הזמן רוצים לדעת עוד, להתפתח, הם קוראים ספרים, שומעים הרצאות, מחליפים דעות ונמצאים בצמיחה מתמדת. אנשים כאלו בדרך כלל חווים גדילה בחיים שלהם בכל תחום והם גם אנשים שתורמים יותר לסביבה שלהם ולקהילה.

התוצאות שיהיו לנו בעולם הן השתקפות של הערך שאנחנו נביא לאחרים. ככל שניתן יותר, יהיה לנו יותר. זה באמת פשוט. הפואנטה היא לתת. לתת לאחרים מהידע שלך, מהזמן שלך, מהאהבה שלך, מהכישרון שלך, מהיכולות שלך.

כל התורה על רגל אחת אם תשאלו אותי היא

"להשאיר כל אדם, קבוצה או אירוע במצב טוב יותר מאשר היה כאשר פגשתם אותו".

מי שינהג כך כדרך חיים – יהיה לו כל שיחפוץ. המטרה הנעלה הזו היא גם הומנית, וגם אפקטיבית (קרי- תסייע לנו להשיג את התוצאות הרצויות לנו) ומערכות החינוך צריכות לכוון לשם.

למרות זאת חשוב לזכור שאנחנו יכולים לתת לאחרים רק ממה שיש לנו. לא נוכל לתת ממה שאין לנו. לכן כל כך חשוב לגדול ולצמוח. ברגע שנגדל, נוכל לתת יותר.

ישנם סוגים רבים של ידע בעולם. אני אוהב להפריד את הידע לשלוש טבעות:

הטבעת החיצונית – כל הידע הזמין לנו ביום יום. מה שאפשר ללמוד מספרים, אינטרנט, ידע פרונטאלי שנלמד בכיתות ובהרצאות, ידע שהוא באמת אינסופי מבחינתנו כיום. לידע הזה אני קורא "החוקים החיצוניים". זהו ידע חשוב מאוד, אבל הוא לא מספיק.

הטבעת המרכזית – ידע חווייתי. ידע שנצבר דרך התנסות וחוויות לאורך החיים. ידע שלא ניתן להעביר לאחרים ללא התנסות אישית בחוויה. רכיבה על אופניים, שחייה, הפגנת אומץ לב, אהבה עזה, אושר, הצלחה, פחדים ועוד.

הטבעת הפנימית – ידע פנימי שעולם החינוך לא עוסק בו בכלל. אני חושב שזהו הידע המעניין ביותר. ידע הליבה, המפתחות והעקרונות שעובדים ומשפיעים על כל תחום בחיינו. מה עושה אנשים להיות באמת מאושרים? איך מייצרים עתיד רצוי לעצמנו? מהם חוקי "המשחק" ומה ייחשב כניצחון? איך לומדים לאהוב את עצמנו? מהם מפתחות הידע שיפתחו עבורנו כל דלת שנרצה? מהם העקרונות האוניברסאליים שמתאימים תמיד? ידע של תודעה רחבה באמת שמתאים לכל מצב ושממנו ניתן לצמוח ולגדול בצורה המשמעותית ביותר.

ישנו סיפור על נזיר שרצה מאוד להצליח בחיים ובא אל המאסטר שלו ושאל אותו: "מאסטר נכבד, גלה לי בבקשה – מהו הסוד להצלחה בחיים?" שלח אותו המאסטר לביצוע מטלות רבות, ואמר לו לחזור כשירגיש מוכן.

חזר הנזיר למאסטר לאחר שנה ושאל: "מאסטר נכבד, ביצעתי את כל המטלות. אני מרגיש מוכן. גלה לי בבקשה – מהו הסוד להצלחה בחיים?"

חשב המאסטר לכמה רגעים וענה: "אתה עדיין לא מוכן, בצע עוד שנה את המטלות שנתתי לך וכשתהיה מוכן, תחזור".

וכך במשך מספר שנים. לאחר 10 שנים כאלו, חזר הנזיר אל המאסטר והתחנן "מאסטר, גלה לי בבקשה מהו הסוד להצלחה בחיים?"

אמר לו המאסטר: "מחר ב-4:30 בבוקר, חכה לי על שפת הים". למחרת ב-4:15 התייצב הנזיר על קו החוף. ב-4:30 בדיוק החלה מגיחה דמותו של המאסטר מן העלטה והוא התקרב לשפת הים. "בוא אחרי" קרא לנזיר והם החלו צועדים בשקט לתוך המים.

כאשר הגיעו המים לגובה הצוואר, תפס המאסטר את הנזיר בצווארו והטביע אותו במים. בתחילה לא התנגד הנזיר, אבל בחלוף 30 שניות התחיל להשתולל וניסה להוציא את ראשו החוצה כדי לנשום. המאסטר החזיק אותו חזק מתחת למים, ולא שיחרר אותו.

לבסוף שיחרר המאסטר את הנזיר מלפיתתו והתיר לו להוציא את ראשו החוצה ולנשום. מבוהל יצא הנזיר מהמים בבעתה ושאף אוויר לריאותיו ככל שיכל. לאחר מכן פנה בכעס ובתדהמה למאסטר ושאל: "מה קרה לך מאסטר? למה עשית לי את זה? יכולתי למות".

ענה המאסטר בקול רגוע: "מה הרגשת כאשר היית בתוך המים?" ענה הנזיר: "מה זאת אומרת מה הרגשתי? הרגשתי שאני נחנק, שאין לי אוויר, שאני הולך למות". שאל המאסטר: "כאשר היית למטה, בתוך המים, מהו הדבר שרצית יותר מכל?"

"מה רציתי יותר מכל? רציתי לנשום. רציתי אוויר. רציתי לחיות. זה מה שרציתי יותר מכל דבר אחר בעולם" ענה הנזיר. אמר לו המאסטר: "יפה. כאשר תרצה להצליח בחיים, כמו שרצית לנשום – אז תהיה מוכן".

המסר של הסיפור הוא שמי שתהיה לו התשוקה והרצון לגדול ולצמוח ולהצליח – אז הוא יצליח. הקניית התשוקה לגדול, לצמוח ולתת זו מהות החינוך האמיתי.

 

כל התורה על רגל אחת היא לתת. זה באמת פשוט. לתת לאחרים מהידע שלך, מהזמן שלך,

מהאהבה שלך, מהכישרון שלך, מהיכולות שלך

תיתנו ותחיו בעוצמה,

שלכם, אלון אולמן

**************************

שלח במייל שלח להדפסה
עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה?
מלא את פרטיך בטופס ונחזור אליך בהקדם.
אפשר להתקשר אלינו:
1-700-700-809
או פשוט לדבר איתנו במסנג'ר
0

סל הקניות שלך