בשבוע שעבר חגגנו אירוע השקה מיוחד ומרגש לרגל השקת ספר הביכורים של אלון,
רב המכר "פריצת גבולות – כיצד להגשים את החיים שתמיד רצית"
הנה הדברים שנשא אלון בהתרגשות רבה באירוע:
שני דברים אני לא יודע לעשות – לשחרר (לא להיות בשליטה, לא לדעת בדיוק מה הולך לקרות כל רגע ורגע ..
וזה מה שקרה כאן הערב.. שיחררתי והאמת הופתעתי בגדול.)
ולחגוג. אני יודע לעבוד. מה שהלך כאן הערב היה מעבר לCAPACITY שלי לחגוג.
תודה!! (חגגתי 4 ימי הולדת בחיים: בגילאים 8,13,40 וזהו … ואני בן 52)
תהליך הכתיבה היה לי קשה. קשה מאוד, מייסר אפילו. 9 שנים!
עם הפסקות וכמעט זניחה של הפרויקט. ושתי גרסאות שגנזתי וזרקתי בדרך,
כי לא היו מספיק טובות בעיניי.
#ח-ן ביאליק#
לביאליק יש שיר ארס-פואטי (זה לא שיר על ארסים… )
אלא שיר שכותב המשורר אודות התהליך הנפשי והקושי של הכתיבה.
שירה שעוסקת בתהליך היצירה עצמה והקושי הנפשי ותגובות הקהל וכו'.
אני מזדהה עם כל מילה:
שם השיר – לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר
לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.
נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,
נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,
לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו –
כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.
וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת
כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,
זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,
וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי.
וּמֵחֲרוּזִי יִתְמַלֵּט לִלְבַבְכֶם,
וּבְאוּר אֶשְׁכֶם הִצַּתִּיו, יִתְעַלֵּם,
וְאָנֹכִי בְּחֶלְבִּי וּבְדָמִי
אֶת-הַבְּעֵרָה אֲשַׁלֵּם.
כך אני מרגיש. אני מתרגש מאוד ובעיקר מרגיש סוג של הקלה.
הספר היה מטרת C !! (שזו מטרה מרגשת, מפחידה, ושאין מושג איך עושים את זה….. )
בשנים האחרונות עזרתי למעל 150,000 איש, 250 ארגונים ו200 עסקים
להשיג את המטרות שלהם בעוצמה ומהירות
אבל – ספר – זה אחרת. איך מעבירים כאריזמה בספר? איך מעבירים התלהבות ? אמונה? תשוקה?
איך משלבים גם סיפור מותח ועלילה שתחזיק את הקורא
ושלא יוכל להניח את הספר בידיו תו"כ שמכניסים לו תובנות וויטמינים" ?
איך שוטחים, במקום צר יחסית, מודל ושיטה להצלחה בחיים?
איך גורמים לספר להתעלות מעל "ים הרעש" והגירויים שמסביב ולהתבלט ושיגיע להרבה אנשים?
איך גורמים שלא רק יהיה מהנה –
אלא ייצר אימפקט , השראה והנעה לפעולה?
#ספר זה כמו ילד
אני מרגיש כמו אחרי לידה,
ספר זה כמו ילד שנולד לך והוא נפרד ממך.
ישות נפרדת בעולם ולך תסמוך על זה שיהיה בסדר…
הוא מגיע לרשות הקורא, ומשם..
כל אחד יכול לעשות \ לפרש כרצונו, אין לך שליטה על זה. ואני חובב שליטה ידוע 🙂
לא הכי נוח לי עם זה. זו האמת. אבל – המטרה מקדשת.
מה שמניע אותי זה לעזור לאנשים לחיות טוב יותר – כי כשטוב לנו –
אנחנו טובים יותר לעצמנו ולילדים שלנו וזה טוב לעולם!
אני קצת יותר רגוע עכשיו, הספר יצא לחנויות והתקבל בחיבוק חם ע"י הקהל,
במשהו כמו 3 חודשים נמכרו מעל ל13,000 עותקים,– וזו רק ההתחלה.
המטרה שיהיה ספר קאלט – גם עוד 30 שנה בחנויות
ורב מכר בינ"ל שייתן השראה להמון אנשים
ויעשה להם טוב והם יעבירו לילדים, לבני הזוג ולעולם!
#מתוך הספר –
"ניתן לנו זמן יקר כאן. לא כדאי שנחיה את החיים שלנו כראוי?"
"אומרים שהזמן עושה את שלו. אז זהו, שהוא עושה את שלו –
הוא עובר ועובר ועובר. מה שיקבע לאן נגיע ומה יהיה לנו ולילדינו הוא מה שאנחנו עושים בזמן שהזמן עושה את שלו."
"אי אפשר לבזבז את הזמן. אפשר לבזבז את החיים שלנו. אי אפשר להרוויח זמן.
אפשר להרוויח את החיים. החיים שלנו…!"
האם יכול להיות שכל החיים הם רשימת מטלות אחת גדולה,
שצריך לסיים כדי שתבוא במקומה רשימה אחרת? לא יכול להיות, נכון? זה חייב להיות משהו גדול מזה! .
כל כך הרבה פעמים שאלתי את עצמי את השאלה הזו עד גיל 40.
אף פעם ״לא היה לי זמן״ לבדוק מה הם כן.
…
"דמיינו מטוס, 33 אלף רגל מעל הים התיכון. אני חגור בכיסא. ברגע אחד,
חד ופתאומי, אני נושם ו… אין לי אוויר. זהו, נגמר. בבת אחת אני מבין שאני הולך למות."
כך נפתח הספר שלי.
הספר הזה נחצב מסלע חיי. הוא נכתב בתהליך ארוך מאוד, מתוך 52 שנות חיי
ואלפי שנים של ידע של המורים שנשענתי עליהם.
התקווה שלי שיגיע לכמה שיותר אנשים, מתוך תשוקה אדירה ועם רצון עז להעניק.
כדי לאפשר לאנשים לחיות את החיים שהם ראויים להם.
לאפשר לאנשים להרים במאמץ מודע את חייהם לרמה הבאה.
#תודות…
אף אחד לא מצליח לבד, ואני לא יוצא דופן.
תודה לאשתי, אהובתי אורטל, על הזוגיות המופלאה.
עשרים ושש שנים אנחנו נשואים, הברית רק מתחזקת וכל יום אני אוהב אותך יותר.
לילדי אוצרותיי, בר, גאיה וגל. אני אוהב אתכם מאוד, גאה בכם ומעריך אתכם מאוד.
להורים שלי, שלום ויהודית, תודה על הכול – אני אוהב אתכם ולנצח אוקיר את מה שהענקתם לי.
לדפנה, אחותי האהובה – תודה על העזרה בתחילת ״קוד המנצח״ ובכלל –
לרחל ולישראל ענבר, לשמעון (ז״ל) ולגילה נקש –
תודה על העזרה בגידול הילדים
ועל כך שאפשרתם לנו להשקיע כל כך הרבה בשליחות שלנו.
אתם צדיקים, אוהב אתכם.
לעינת ניב שהייתה העורכת הראשית בכתר ושל הספר שלי.
לגליה אלוני־דגן – תודה מיוחדת על העזרה בארגון, בליטוש ובמירוק מחשבותי לכדי ספר זה.
תודות לאנשים הנפלאים בהוצאת מודן־כתר,
תודה מיוחדת לרוני מודן על הליווי והעצות הטובות, לדן, שרון, קרן,
תודה לאבי שומר (הבעלים של צומת ספרים) שהאמין מההתחלה
ואמר לי עוד לפני שכתבתי מילה ש"יש לך רב מכר,
עכשיו רק צריך לכתוב אותו"
וקיבל אותי מדהים ועזר לי מניסיונו – לא יסולא בפז.
תודה לג.יפית – יפית גרינברג ואייל גרינברג – בעלי סטימצקי על החיבוק החם
והעזרה בהפיכת הספר לרב מכר כ"כ מהר.
לחבורת ״קוד המנצח״ המופלאה, ה״קומנדו״ כולו,
כפי שאנחנו קוראים לעצמנו בשפה הפנימית שלנו,
האנשים שפועלים איתי יחד במסירות אין קץ ובתשוקה אדירה
להפוך את העולם למקום טוב יותר תודה מיוחדת למירב וליוליה על הערב הזה.
לערן, איימי, אלעד, וכמובן לעינת קנאור המדהימה שהיא ממש חלק מאיתנו.
תודה מיוחדת לעדי אלקיים־רפאלי – על הנשמה והכישרון,
על סטנדרט הביצוע הגבוה, על המסירות והמחויבות.
בלעדייך אולי לא היה יוצא הספר! ..
עד כדי כך. ..וכנראה שגם הערב הזה לא היה נראה כך.
תודה מיוחדת לאופיר הלפרין, מנהל נבחרות ״קוד המנצח״,
על המסירות, המחויבות, ההשקעה והשותפות לדרך.
תודה למאמנים המופלאים שלנו בנבחרות ולחונכים האלופים.
תודה למורים הרבים שהיו לי בחיי – חלקם פנים אל פנים,
אחרים שלא פגשתי אישית. (כמו הרמב"ם, אריסטו, דוד המלך, מרקוס אורליוס, ג'ים רוהן ועד רבים)
למפקדיי בעבר ולפקודיי בחיל הים ובצה״ל.
תודה מיוחדת למפקד חיל הים במיל. אלוף דודו בן בעש"ט
שנבצר ממנו להגיע אבל האמין בי תמיד עוד כשהייתי סג"מ
ול"ותיקי אח"י חיפה" שהגיעו ופירגנו – נמרוד, יוסי, גיא, ששי, לונגו
לחברי הרבים והטובים מתחנות חיי השונות, שותפי לדרך,
ולקולגות שלמדתי מהם שיעורי חיים וקיבלתי מהם השראה.
לבוגרי ולחברי נבחרות ״קוד המנצח״ (קבוצות הפרימיום שלנו) לדורותיהם – אתם חלק מהמשפחה שלי.
לקהל שלי, משתתפי ההרצאות והסדנאות, (כבר מעל 150 אלף!)
תודה על שאתם מאפשרים לי לחיות את ייעודי.
לכל הגברים והנשים היום ובעבר, בעלי התשוקה להבין את מהות החיים,
שחלקו וחולקים עם העולם את הידע שלהם ובכך מאפשרים לנו להכיר ולהבין טוב יותר את עצמנו.
תודה ליקום על המסר הברור והחד שנתן לי, ("איתות ראשון + שני מבלומפילד.." )
בדמות הקושי שנועד לעורר אותי.
מי יודע מה הייתי חושב, מרגיש ועושה ומה היו התוצאות שלי בחיים
והתרומה שלי לעולם היום – אילולא כל זה היה קורה.
תודה לכל אחד ואחת ממי שהגיעו לחגוג, אני אוהב אתכם.
תודה לחברי הנבחרות שהופיעו בסרטון.
תודה לכל מי שתרם ועשה את ערב ההשקה המדהים שהיה:
קובי מיימון שהנחה, אלי לולאי סולן רוקפור שאיתגר אותי עם שיר בהפתעה,
אסנת וישינסקי, עודד מודן שהגיע משבוע הספר להעניק לי מגן "רב מכר" וחוזר לשם,
יוצרי הסרטים בהפתעה שהכינו לי – אוהד רפאלי, עמית הר-שלג.
"דמיינו מטוס, בגובה 33,000 רגל מעל הים התיכון, אני טס במטוס הזה,
בדרכי חזרה מחופשה בתורכיה. ולפתע אין לי אויר, אני לא יכול לנשום……"
זוכרים? … מתעורר קומה 8 מחלקת חזה – .. מת מפחד….
אם היה נכנס אדם לחדר האשפוז במחלקה לניתוחי חזה ברמב״ם
ומספר לי שבעוד כמה שנים אני עתיד לסיים תחרות איש ברזל ולהפוך למנטור מבוקש
שמרצה בפני עשרות אלפי אנשים בשנה, הייתי דורש שיאשפזו אותו באופן מיידי.
אין שום סיכוי שבעולם שהייתי מאמין שדבר כזה אפשרי, אפילו במרחב האפשרויות האינסופי.
לא. בשום אופן לא. זה לא יכול להיות.
אני?
כנראה שמדובר במשוגע שמסתובב במסדרונות בית החולים ומנסה לשגע אנשים.
תוציאו אותו מכאן. אחות… !!!
אבל הנה, זו עובדה, זה באמת קרה. בחיים שלי. במציאות. לא בסרט הוליוודי.
הפוטנציאל היה – אבל אם לא הייתי מממש אותו – לא הייתי יודע לעולם …
החיים שלנו הם לא פונקציה של הפוטנציאל או הכישרון שלנו
אלא של רמת מימוש הפוטנציאל.
כל אחד יכול לחיות טוב יותר,
כל אחד יכול להיות גרסה טובה יותר של עצמו.
את המסע שעברתי מאז ועד לימים אלו כתבתי כאן כדי לאפשר ולהנגיש לכל אדם שרוצה את הידע ואת הכלים
שאיפשרו לי לעשות את הקפיצה הקוונטית בחיים שלי (קפיצה למימד אחר).
הסיפור שלי הוא רק פלטפורמה. מה שחשוב באמת זה הסיפור שלך,
של המשפחה שלך, של הילדים שלך.
בסוף – כולם מתים. בדרך חלק גם חיים.
תחיו. בעוצמה!
היו טובים לעצמיכם ולילדים שלכם ויהיה טוב יותר בעולם.
אוהב אתכם!
תודה על הכל!!
אלון אולמן
נ.ב
והנה הסרטון שהכינו עבורי בהפתעה חברים, משפחה, הקומנדו (צוות "קוד המנצח") וחברי נבחרות קוד המנצח
